6.7.14
מתוך המקום הזה של הקושי בתוך גופי
שוחה אני מתוך חריץ קטן שנפתח לארץ התקווה
אני פורצת את החריץ שנפתח, ושוחה
שוחה בלי הפסקה
לא במים, דווקא באוויר,
ומתוך הקושי אני פורצת אל השמחה
אל התקווה
אל ההגשמה והאושר, המעוף
אל היכולת לראות את כל מה שעולה, בלי להדחיק
אל היכולת להיות אמיצה ויצירתית וגם יצרית
אל היכולת להיות חזקה, חזקה ויציבה
כמו עץ
אני פורצת את הפתח, שוחה עפה רוקדת דרכו
אל מקום מואר, עם אנרגיה בלי לאות
ואני שמחה
ושלמה
למרות המציאות
ואני פרפר שעף באוויר
מסע לעד 