פורנוגרפיה – האם זה פוגע בסיפוק הצרכים האישיים והחברתיים שלנו?

עריכה: הילה רוטברג
(הנתונים מתוך הספר "בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל" עורכות: אסתר הרצוג ואראלה שדמי)

מאמר זה עוסק בפגיעה של הפורנוגרפיה, במערכות היחסים שלנו ובחברה – היחס לנשים והגברת האלימות.
כבני אדם יש לנו צרכים במיניות, הנאה, אהבה, אינטימיות, קבלה, קירבה, אינטימיות, וצרכים נוספים; אך… נשאלת השאלה, האם אנחנו עוזרים לעצמנו להשיג את הצרכים הללו דרך צפייה בפורנוגרפיה..? האם יש צרכים שנפגעים כתוצאה מצפייה בפורנוגרפיה…?

בפרסום שחיברו עמי ונרדי תחת הכותרת "שחרור מפורנוגרפיה – אתגר חברתי" (דצמבר 2011), הוצגו מגוון מחקרים העוסקים בסוגיית הפורנוגרפיה והשפעותיה על הפרט, המשפחה והחברה.

בפרסום מתוארים נזקי הפורנוגרפיה, מצד תהליך ההפקה ("התעשייה") ומצד הצרכנים, הצופים: הטענה הייתה כי חלק ניכר מהשחקנים\ות בסרטי הפורנוגרפיה אינם עושים זאת מבחירה חופשית והשתתפותם כרוכה בניצול, השפלה, כפייה אלימות ואונס, שהם חלק בלתי נפרד מתהליך העשייה של רבים מסרטי הפורנוגרפיה.

טענה נוספת שעלתה היא שצפייה בסרטי פורנוגרפיה מעוררת אלימות וגורמת לעשיית מעשים שיסודם בכפייה, ניצול ואונס. כמו כן נטען כי הפורנוגרפיה משפיעה על עיוות בתפישת היחיד את עצמו, את הזוגיות, את משפחתו ואת החברה.

פגיעה קיצונית בנשים שמופיעות בסרטים 
ע"פ המחקר שהתפרסם אצל עמי ונרדי, 75% מהנשים בפורנוגרפיה הן קרבנות ניצול מיני בילדותן, עניות וחסרות השכלה, כולן ללא יוצא מן הכלל הוכנסו לפורנוגרפיה בילדותן, לעתים ע"י אבותיהן שניצלו אותן מינית. רבות נחטפו או "נאספו" ע"י סרסורים כאשר ברחו מביתן, נאנסו וצולמו תוך כדי כך ולאחר מכן נסחטו באיום שהסרט יישלח לבני משפחותיהן.
לינדה מארצ'יאנו, המפורסמת מבין כוכבות סרטי הפורנו, סיפרה בספריה ובעדויות פומביות, כי הסרט "גרון עמוק" הוא תיעוד אינוסה בפועל וכי אולצה להשתתף בו תחת איומי אקדח.
אנדריאה דבורקין תיעדה אלפי עדויות של נשים שנאנסו "בהשראת" הפורנוגרפיה.

ממחקרי מעבדה עולה קשר סיבתי בין שימוש תכוף בפורנוגרפיה לבין אונס ואלימות מינית בכלל.

היפוך עדשת המצלמה לעבר הקרבנות הנוספים – פגיעה בצרכי הצרכנים ובנשים בכלל בחברה –
בריאות נפשית, ביטחון, בחירה, גבולות, הגנה ועוד
ויקטור קליין, מאוניברסיטת יוטה, מתאר את השלבים השונים אותם עובר אדם הנחשף לפורנוגרפיה וצורך אותה בצורה רציפה:
1. התמכרות – הרצון לחזור ולצפות שוב בחומר הפורנוגרפי.
2. הסלמה – הצורך בתמונות בוטות, מפורשות וסוטות יותר על מנת להשיג אפקט מיני דומה.
3. אלחוש – דברים שנראו בעבר מזעזעים \ אסורים, נראים רגילים ומותרים.

4. הצגה – נטייה לבצע התנהגויות שנצפו בסרטים ובתמונות כמו אקסביציוניזם, יחסי סדיזם\מזוכיזם, אונס, מין עם ילדים וכו'.

"מנסיוני האישי דבריו של קליין מדוייקים ברובם. לשימוש שלי בפורנוגרפיה יש מאפייני התמכרות, זה דבר שאני נהנה לעשות ומעדיף על פני עיסוקים רבים אחרים. אני מבזבז שעות בתעסוקה בלתי פרודוקטיבית בעליל במקום לפגוש חברים, לקרוא, לטייל…
אני צופה בפורנו למרות שאני יודע (ההדגשה שלי, ה.ר) על האכזריות והפשעים המתבצעים על מנת להביא את החומר לצפייה ואני עושה זאת למרות שאני חושב שהפורנו בו אני צופה, לא מוסיף לבריאותי הנפשית (ולעתים גם הפיזית)…
כתוצאה מהאלחוש התרחשה אצלי תופעה נוספת. אני נהיה חסר סבלנות במהלך הצפייה בפורנוגרפיה… אם לפני כמה שנים יכולתי לראות סצנה פורנוגרפית של חצי שעה מתחילתה ועד סופה, היום אני צופה ב-5-10 דקות בקטעים מסויימים בסצנה ועובר למשהו אחר…

קיימתי יחסי מין עם כ-10 בנות. העובדה שאני לא זוכר את המספר המדוייק, למרות שהוא אינו גדול במיוחד, יכולה להעיד על היחס שלי לחלק מהבנות ולמין בכלל…" – מתוך עדות של צרכן פורנוגרפיה.

ניתוח ניסויים שהקיפו 2,248 נבדקים, שערכו עמי ונרדי, מראה כי לאחר צפייה בפורנוגרפיה התחזקו העמדות התומכות באלימות מינית של הגברים הנבדקים, ועלתה גם רמת האלימות המינית שלהם.
"הסכמתי לבצע הרבה סצנות שבעלי תיאר לי מסרטי הפורנו. זה כלל קשירות ועוד הרבה פעולות שהשפילו אותי. הוא התייחס לחומרי הפורנו בדיוק כמו אל ספר הדרכה במין. הוא קשר אותי בדיוק כמו שתואר בסצנות הפורנו במגזינים הפורנוגרפיים, כך שלא יכולתי לברוח, והוא ביקש ממני לשחזר בדיוק מה שראה בסרטים הפורנוגרפיים".

במחקרים שערכה שר הייט על מיניות הגבר, נמצא ש-67% מהגברים שהודו כי רצו לאנוס אשה דווחו שצרכו עיתונות פורנו. זאת בהשוואה ל-19% בלבד בקרב אלה שאמרו שמעולם לא רצו לאנוס אשה. דונרסטיין, אחד החוקרים החשובים של הפורנוגרפיה, גורס ש"היחס בין פורנוגרפיה לבין אלימות מינית כלפי נשים חזק יותר מאשר היחס בין עישון לבין סרטן ריאות".

הקשר בין פורנוגרפיה לבין התעללות ואונס ילדים

על הקשר העמוק בין הלגיטימציה החברתית לפורנוגרפיה להתפשטות פורנוגרפיה, העושה שימוש בילדים, ניתן ללמוד מן העובדה שהיום פועלים כ-100,000 (!) אתרים באינטרנט המציגים יחסי מין עם ילדים.
קיים גם קשר בין פורנוגרפיה לבין אלימות מינית שעולה גם בהקשר של אונס ילדים.

במחקר, בו השתתפו 89 אנסים ומתעללים בילדים, דיווחו יותר משליש שביצעו את מעשיהם בהשפעת פורנוגרפיה שכללה מין בכפייה ובהסכמה.
במחקר אחר דיווחו 56% מהאנסים ו-42% מהמתעללים בילדים, שמעשיהם הושפעו מצפייה בפורנוגרפיה.

אז מי בעצם כן מרוויח מפורנוגרפיה..?

הערכות כלליות מדברות על כך שהחברות העוסקות בפורנוגרפיה מרוויחות מיליארדי דולרים בשנה.

היום כמעט לכל כיוון אליו תפנו, תגיעו, גם אם לא רציתם, לחומר פורנוגרפי. רבים יודעים שמלים תמימות בחיפוש בגוגל יובילו אותך לרשימות של אתרי סקס. יש דוגמאות רבות לנפיצות של זה באינטרנט.

הפורנוגרפיה היא עסק כלכלי אדיר ממדים, סמוכה לתעשיות הנשק והסמים בגלגול הון (כ-56 מיליארד דולר לשנה בעולם וכ-10 מיליארד לשנה בארצות הברית בלבד).

כתבה ד"ר לינדה עפרוני במאי 2002:
"ייתכן שחברי הכנסת מביאים בחשבון אפשרות של התרסקות כלכלית של חברות הכבלים והלווין, ובמקום לדאוג לטובת הציבור, דואגים לבעלי ההון שהשקעותיהם הגדולות נכשלו. גם הפעם לא מעטים מהם מוכנים, באמצעות חקיקה מסוכנת, לבוא לקראת בעלי ההון. אלא שהפעם, מדובר בסיכון לחברה הישראלית ולילדי ישראל".
כנופיות שסוחרות בנשים, יוצרי הסרטים הפורנוגרפיים וכדומה שרוצחים ופוגעים בנשים "לא ממושמעות" שלא רוצות שיסחרו ויתעללו בהן. אלה מגלגלות סכומי עתק מסחר בנשים למטרות פורנוגרפיה.
ביום שבו ויזה ומאסטרקארד וחברות הסליקה לא יבצעו יותר עסקאות של פורנוגרפיה, התעשייה תקרוס.
לסיכום, ניתן לראות בבירור, שמי שמרוויח מהפורנוגרפיה אלה עסקנים, בשילוב המאפיה, שרוצים להרוויח עוד ועוד כסף על חשבון הרווחה והאושר של קרבנות התעשייה, הקרבנות הישירים, הלא הן הנשים המנוצלות בתעשייה, והצופים בפורנוגרפיה.
האם ניכנע, או שנבחר במצב טוב יותר בשבילנו ובשביל אחרים ואחרות?

3 מחשבות על “פורנוגרפיה – האם זה פוגע בסיפוק הצרכים האישיים והחברתיים שלנו?

  1. מכיוון שכמעט כל תעשיית הזנות (כולל הזנות המצולמת, הפורנוגרפיה), כרוכה ברמה כזו או אחרת של כפיה, אונס, ומכיוון שצריכת שירותי זנות היא נורמה חברתית (בישראל כמיליון גברים בחודש) אפשר לומר ש:
    * תקיפה מינית, אונס, זו נורמה חברתית.
    * רוב הגברים בארץ הם אנסים, משתתפים במעשה אונס.

  2. כמו כן, בעניין המרוויחים מתעשיית האונס, הסחר בנשים, אפשר גם לציין את השוטרים, השופטים, וחברי הכנסת, שהם עצמם צרכנים של התעשיה, ומשתתפים באונס גם בחינם, כשוחד, בנוסף לשוחד כספי שהם מקבלים כדי לאפשר את המשך פעילות התעשיה.
    גם ארגוני הנשים, זכויות האדם והמקלט לקורבנות סחר, שכביכול פעילים נגד ניצול וסחר בנשים, למעשה משתפים פעולה עם התעשיה ומשתיקים את הנושא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s