שיר אינטואיטיבי שערכתי קצת עכשיו, ופירסמתי בקובץ עצמאי שלי לפני כמה שנים…

לברוח ולהרפות, לברוח ולהרפות

עכשיו המחשבות לא מרפות
הן לא מרפות
לא מרפות
והראש כואב כבר כמה שעות
כמה שעות
כמה שעות
מציק ולא נותן מנוחה
מחייב אותי להסתכל
אני מנסה להמלט אבל
לא!!!
לא!!!
עבר כבר יותר מדי זמן
מתי הייתי עם משהו בפעם האחרונה?
הראש כואב
זאת אני
פשוט אני
הנני!
אני כאן
אני כאן
קוראת אני

הראש כבד, כואב, רצון חזק להדחיק, לדחוק, להדוף
אני לא רגילה לזה
להתמסר לעצמי
להתמסר?
לעצמי?
מה?
אני רוצה לאכול
-אבל את לא רעבה בכלל
מספיק

תתרכזי!
את מדברת
תקשיבי לעצמך
אם את לא מקשיבה לעצמך, למי
את מקשיבה בכלל?

תשאירי מאחור
את האובססיות, הפיקסציה
ובואי לצד הטוב
הצד של החיים
בו כל דבר מורגש בעצמתיות
שומעים את פכפוך המים
מרגישים את האהבה בוערת בתוך הבטן, מפרפרת
אבל גם את הכאב
הולכים עם הלב
פחות מפחדים

מה זה בכלל ללכת עם הלב?

אני נותנת ידי לקול הזה,
שייקח אותי לאן שהוא מושך
הרפתקה

זה קשה
מרגישה שכבר איחרת את הרכבת
שהיד כבר לא קיימת
אך בכל זאת מידי פעם
היא מופיעה בזווית העין
בהבזקים, לרגעים
מאבק פנימי מתחולל בך
בין הדפוסים שמשאירים אותך במקום המוכר
לבין
היד שרוצה למשוך
למעלה
להרים
ההרים המקסימים שמצילים ולפעמים נותנים לאור להכנס
לא מגוננים כל הזמן
יש בהם גם שמש וגם צל
יש בהם גם כאב
אבל יש בהם
חיים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s