שיר על פחד

חיינו בתוך
בית קטן מאד,
ריבוע שכזה
עשוי
אהבה,
באה שריפה ששרפה את כולו
באש-פחד.
קירותיו, דלתותיו וחלונותיו
נשרפו
וגם אנחנו
נכוונו
וקצת חשנו בשריפה
אך לא הצלחנו לראותה
בעינינו

האומץ, מי הכיבוי,
נמצאים מחוץ לבית הזה
וגם בתוכנו
אם יוצאים החוצה
מכירים בו
וביחד או בחוד מנסים להחלים ממנו
אבל
בזמן ההוא
במקום ההוא
בהווה ההוא, שעכשיו הוא זכרון עבר
לא הצלחתי
להציל את התינוק שרק נולד בביתנו הקט
ואני סולחת
לעצמי

עצוב ומעניין
שדווקא לדברים הכי קריטיים בחיים
לא מצליחים
לפעמים
לשים לב
כשהם חיים

ואני סולחת לעצמי.