מפה, אפשר להמשיך רק קדימה

רצתי במרחבים הירוקים של כליל,
התחושה בגוף הייתה קלילה, בלי הכבדות.
כשהייתי במרחבים,
לא הייתה כבדות, לא הייתה סגירות בחזה, זה לא היה שם כשרצתי במרחבים…
ובסוף, הגעתי לשער זהב שאפשר לראות ממנו כניסה לעולם
חדש, לא מוכר… לא ידוע…
ועברתי דרכו, רק נכנסתי,
לא היה לי שום רצון להסתכל אחורה,
בדמיון הזה,
זאת לא הייתה אפילו
אופציה
להסתכל אחורה
רק להמשיך קדימה…
רק להמשיך קדימה, לעבר משהו לא מוכר,
באומץ, כמו להפרד מהעולם הישן…
ממה שהכרתי עד עכשיו
עולם חדש שמחכה לי
חדש–ישן
ישן – כי מוכרת התחושה הזאת
אבל
חדש
יחסית לתקופה האחרונה
משהו נפתח.
ואחר…